בפסוק בתורה העוסק בטהרת המצורע, בויקרא יד:יז, נאמרת המילה "ימין" שלוש פעמים – אחת לגבי היד, אחת לגבי הרגל ואחת לגבי האוזן. רבא מסביר שכל אחת מהן באה ללמד על הצורך ביד ימין בטקס שונה: אחת לקמיצה במנחות, אחת לחליצה, ואחת לעבד עברי שנרצע באוזנו.

אם נקבל את דברי רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן, שכל מקום שנאמר בו "כהן" יש לבצע את הפעולה ביד ימין, הדרשה של רבא לגבי קמיצה באה ללמד שגם נתינת הקומץ בכלי שרת צריכה להיעשות ביד ימין.

לפי דעת רבי שמעון, שאינו מחייב שלב זה בתהליך, או שאינו מחייב בו את יד ימין, הרי שקמיצה עצמה נעשית ביד ימין, כפי שנלמד מויקרא ו:י, שבו מנחה נמשלת לחטאת. לכן, הדרשה של רבא מתייחסת למנחת חוטא (בקרבן עולה ויורד).

המשנה פוסקת שאם הדם נשפך ישירות מהבהמה על הרצפה, מבלי להיאסף תחילה בכלי שרת, הדם נפסל.

ברייתא מלמדת שהדם שיש לאסוף הוא הדם המתפרץ בשעת השחיטה, ולא דם מחתך, ולא הדם הנשאר לאחר שרוב הדם כבר יצא מהבהמה. הדם חייב להגיע ישירות מהבהמה אל כלי השרת, שממנו יוזה הדם על המזבח. דינים אלו נלמדים מויקרא ד:ה, מדיני חטאת כהן גדול.

רב פוסק שיש לאסוף את כל הדם, כפי שנלמד מויקרא ד:ז. לפי שמואל, יש להרים את הסכין מיד לאחר השחיטה כדי למנוע טפטוף דם מהסכין אל הכלי, שכן הדם חייב להגיע ישירות מהבהמה אל הכלי. רב חסדא ורבי יוחנן מסבירים שיש להחזיק את צוואר הבהמה ישירות מעל הכלי, כדי שהדם יזרום ישירות לתוכו.

רבי אסי שאל את רבי יוחנן שאלה לגבי חלל האוויר שמעל הכלי. מובאות שלוש גרסאות שונות לשאלה ולתשובה:

1. אם תחתית הכלי נשברה לפני שהדם הגיע אליו, אך הדם כבר נכנס לחלל האוויר של הכלי, האם נחשב כאילו הגיע לכלי? ההשלכה היא שאם נחשב שהדם הגיע לכלי, ניתן יהיה לאסוף אותו מהרצפה ולזרוק אותו על המזבח. התשובה מובאת מברייתא העוסקת בחבית שאליה זרמו מים חיים לחלל האוויר שלה, מה שפוסל אותה לשימוש במי חטאת, שכן נחשב כאילו המים נכנסו לכלי. תשובה זו בעייתית, שכן המקרה של מי חטאת אינו עוסק בכלי שבור. כדי להסביר מדוע הובאה תשובה זו, הגמרא מציגה את השאלה כשאלה כפולה.
2. השאלה נשאלה על החבית, והתשובה ניתנה מהברייתא הנ"ל.
3. השאלה נשאלה על החבית, והתשובה ניתנה מדין דם הבהמה לאחר השחיטה, שצריך להגיע ישירות. מאחר שהוא עובר תחילה דרך חלל האוויר, הדבר מלמד שיש להתייחס לחלל האוויר כאילו הדם נכנס לכלי עצמו.

אם הבהמה נפגמה לאחר השחיטה אך לפני איסוף הדם בכלי או לפני הבאת הדם למזבח או לפני זריקתו הדם נפסל. מובא מקור לכך מקרבן חטאת. הגמרא מנסה להוכיח שהדין חל גם על קרבנות בקדושה קלה, כמו קרבן פסח, אך ההוכחה נדחית.